פרוטוקול מועצת הבוגרים ה- 11

כינוס: 12.12.2008, אורנים.

נוכחים: רותם (ו), סתיו (י), תום (ח), יעל דומב, אשכר (ח), סיוון (י), אמלי (י), טליה (י), קרין (ו), תאיה (י), גב"ח (י), נעם (ה), איגי (ו), ניר (ד), חגי (ג), תום (ג), עופר (ח), ייפו (ד), דני, שקד (ו), גיורא (ט), ענבל (ט), תום (ט), דנה גנאל (ה), מיכל (י), אורית (ז)

ע.ק. לא בתחום החינוך:

תום: בעקבות שיחה בבית הלורדים (פורום מדריכים לשעבר במכינה) על הגשמה של בוגרים, נראה שההגשמה העיקרית היא בתחום החינוך. בשיחה הגיעו למסקנה שחלק מהבעיה היא שבמכינה ההכוונה היא בעיקר להגשמה בחינוך, למרות שיש עוד הרבה תחומים חשובים להגשים בהם. השאלה היא: האם צריך לקיים עבודה קהילתית שאינה בתחום החינוך במכינה? דוגמאות לפרויקטים: גינות קהילתיות, המועצה לצרכנות, במעגלי צדק, תנועת נוער פוליטית.

איגי: מי שלא בעל ניסיון בהדרכה, יהיה לו קשה להתמודד עם עבודה שהיא מחוץ לחינוך. החינוך הוא כלי גדול ללמידה של הדרכה.

ייפו: חשוב שבתור בוגר החניך ייצא עם כלים של פיתוח, יזמות ולא רק מישהו שיודע להדריך טוב, אלא מישהו שיוכל לקדם מאבקים ציבוריים.

רותם: יש מענה לזה בשיעור "מהלכה למעשה" של יובל, שיעור שמלמד איך ליזום פרויקט חברתי ובסוף כל אחד יוצר פרויקט משלו.

דני: האם אתם מרגישים שהמכינאים רצו לעשות עבודה אחרת שהיא לא חינוכית?

יעל דומב: מכינאי שמגיע נשאב ללו"ז היומיומי וישנם אנשים שלא מכירים מה שצריך בארץ ולכן נשאלת השאלה האם זה מתאפשר מול הצרכים. השאלה היא קודם כל ערכית ולא פרקטית: באיזה תחומים ראוי וכדאי שבוגר יתעסק בהם? אפשר לעשות בתחום העבודה הקהילתית במכינה מינון גבוהה לתחום מרכזי של חינוך ולשאר הדברים לתת מקום אבל נוסף, צדדי.

אקטיביזם ופעילות חברתית שהיא לא חינוך היא יום יומית. השאלה הגדולה איך מעוררים את המודעות לאקטיביזם.

דני: במחזור י"א עודדנו את האקטיביזם בכל מיני הפגנות מחאה. אולי הדיון לא מספיק מכוון, מה מטרות העבודה הקהילתית.

יעל דומב: צריך להדגיש את האפשרות לעשות פעילות אקטיבית שונה.

ניר: אפשר למצוא פתרונות של עבודה שנותנת אופציה לא רק במערכת הפורמאלית.

אמלי: לא תמיד יש אפשרות לעשות כל פרויקט שתרצה במקום שאתה נמצא, למשל בבתיה"ס יש מערכת קיימת וציפייה לדברים מסוימים שהמכינאים יעשו במסגרת העבודה הקהילתית. כל זה יכול לבוא על חשבון יוזמות אחרות. צריך למצוא שילוב בין עשייה חינוכית לאקטיביזם.

איגי: מה עושים בעבודה הקהילתית במכינה?

דני: מאז מחזור ח' עובדים באותם יישובים, כל קבוצה עובדת ביישוב, בבוקר בבתי ספר ואחה"צ מגוון של חינוך לא פורמאלי וכן "ראות" (דמוי תנועת נוער).

איגי: צריכה להיות שאיפה לשמור על הקיים ועל המשכיות. כי מאוד קשה להקים משהו חדש.

דני: יש אנשים שזה החלום שלהם להגשים משהו חדש, מכינאים שהקימו פרויקט חדש, הקדישו יותר זמן ממה שקיים בלו"ז.

עופר: במכינה חשוב לאפשר שהמכינאי לא ילך לצד החזק שלו, אלא להתנסות במשהו חדש. הרבה יותר חשוב לחשוב איך מעבירים את המסר שאם במכינה התעסקת בחינוך זו לא הדרך היחידה להגשים. אך אסור לוותר על ההתנסות בחינוך כי היא מאתגרת ומשמעותית.

יעל דומב: צריך לחשוב איך בתור בוגר אתה יכול וצריך לתרום בדרכים רבות, בלי לוותר על עבודה קהילתית.

ניר: צריך לשלב אספקט של לימוד

נעם: אי אפשר לשלב גם וגם. ההכוונה צריכה להיות יותר לעשייה פוליטית. חייבת להיות מסגרת מחייבת.

אורית: צריך להכניס אופציות שונות לא מתחום החינוך.

איגי: צריך לקבוע קריטריונים לבחירת אפשרויות העבודה הקהילתית, שהחינוך הוא חלק מהם אך לא הכל.

שקד: האם אתה נותן זמן למכינאים ואומר - תמלאו, או נותן פרויקט ואם זה לא מתאים, עוזר למצוא משהו אחר?

דני: צריך להתחשב באילוצים ולקחת בחשבון את ההתחייבות לערים והדרישות שלהם ושל פרויקטים קיימים. יותר משמעותי להדריך קבוצות של נוער ולא חונכויות אישיות ועבודה עם תלמידים.

עופר: שינוי פוליטי הוא לא רלוונטי לעבודה הקהילתית במכינה.

ענבל: אין בפרויקטים הקיימים את הפן המנהיגותי. צריך לעשות סקירה של העיר ופרויקטים נוספים שקיימים בה ולפעול דרך הגופים בהם עובדים - לקחת פרויקט גדול שמשלב חינוך ושינוי חברתי.

דני: צריך להמשיך עם "ראות", לדבר על התפקיד של העבודה הקהילתית בתוך המכינה וגם על שילוב אקטיביזם באופן כללי.

העלאת רעיונות לדיונים במועצת הבוגרים השנה הקרובה:

גב"ח: איך מקדמים אקטיביזם חברתי בשנת המכינה.

דנה: שיתוף פעולה עם תנועות בוגרים נוספות.

ניר: המשך בירור חזון הבוגרים / הגשמת הבוגרים.

אמלי: עניין גרעיני הנח"ל.

תום: עדכון של מה קורה במכינה בפתיחה של כל כינוס.

ענבל: במבה מטיילת.